פתגם בהתייחסות מגדרית / ד״ר יעל לזמי

פתגמים, כמו טקסטים עתיקים אחרים מדרשים, אגדות, חידות ובדיחות, משקפים את כלל סדרי החברה. במיוחד אם חברה זו ספוגה בערכים היררכיים פטריארכאליים. ההנחה שמלווה היא שמערכת הביטוי הפולקלורי נוצרת בנסיבות אוראליות, היא תהליך חי ומשתנה. היא יוצרת מערכת אמביוולנטית בינה לבין הסביבה החברתית תרבותית בה היא קיימת. פתגמים גם פותחים צוהר להבנת עולמם החברתי והערכי של אנשים ותרבויות. בהתייחסות המגדרית פתגם הוא חלק ממערכת קוגניטיבית המורכבת ממסורות, ערכים, תרבות וחברה.

בפתגמים שלפניכם מצאתי כי פתגמים על נשים אימצו סטריאוטיפים צפויים של נשים בעלי תמאטיקה קונוונציונלית.

ישנם פתגמים בעלי דפוס רטורי המכילים את המילה "מְרָא" = אישה:

פתגם	תרגום
אֶלְמְרָא זְ'רְדִיד חֶלְוּאָה ולדיד	האישה רעל [פצע/כאב] מתוק [עסיסי] וטעים
מְרָא תְחְ'לִי וּמְרָא תְעַמַּר	אישה הורסת אישה ממלאה
אַס יְקְצִ'י אֶל-בְּּכֹור לְ-מְרָא חָאזְקָא?	מה יעזור הבכור [חומר בערה נגד עין רעה] לאישה מנפיחה [פושטת רגל – שגורמת להפסדים – מרוששת]?

בפתגמים אחרים מופיעים כינויים נקביים כמו "היא", "את", "אותך", שאף הם רומזים לתפיסות סטריאוטיפיות:

פתגם	תרגום
לִי נְעְמֶלְהָא תֶחְתִי חִ'יר לִי מְאְימָּא וּחְ'תִי	את מי שאשים תחת לגופי [אשתי] יקרה לי מאמא ואחותי. זאת שאשים תחתי טובה לי מאמא ואחותי.
הִיָיא מָא תָא זוּוֶז חְתָא נְרָא שִׂיבָּה פִי-רָאס וּמְעַאיְרַאת נְסָה	היא לא תינשא עד שאראה שיבה בשערותיי [שערותיי ילבינו] [ואשמע] לעג הנשים [והנשים תעלוזנה].

פתגמים נוספים מתייחסים לבת המשקפת את דמות האם.

פתגם	תרגום
פְחָ'אל אוֹם פְחַ'אל בֶּינְת	כמו האם [כך] כמו הבת
זווֶ'ק אֶל-פִיתָא תְרְזַע אֶל-בְּנִיתָא	קשטי [ה]לפת תהפוך לבת
אֶל-בְּנַת זְרַע אֶל-בְּלָאדְהָן	הבנות זרעי עירן
אֶל-בֶּנְת סְלְעָא – תָא תְרְזַ'ע מְנוֹרָא רְבְִּעִין עַם	הבת אבן [כמו סלע] חוזרת [גם] אחרי ארבעים שנה.
אִיָלא חֶבְִִּּתִּי תְרָא מוֹלָאת אֶל-דָּאר – שׂוֹף בָּאבּ אֶל-דָּאר	אם אתה רוצה ליראות את בעלת הבית – הסתכל בכניסה לבית/ בסף הבית

הסבר: פעם כדי להינשא היו מסתכלים באם וכיצד מתנהל הבית. אם הבית מטופח מהכניסה רואים זאת. האם היא "סף הבית".

בפתגם מקביל פתגמה המפתגמת:

פתגם	תרגום
אִילָא חֶבְּתִי תְרָא מוֹלַאת אֶל דָּאר – תַעְפֵס עְלָא גַת אֶל דָּאר	אם ברצונך לראות את בעלת הבית דרוך על גת הבית/ המחצלת בכניסה לבית

גם כאן מסתמן דימוי האישה כנחותה – מחצלת שעליה מנגבים את הרגלים.

פתגמים רבים חזרו על הקלישאות בדבר תכונות נשיות "מובהקות" ויצרו קשר בינ-טקסטואלי, תוך הישענות על סמכויות קדומות, המקרא והספרות התלמודית והמדרשית, ציטוטן, עיבודן ופירושן:

תכונה	פתגם	תרגום
בוגדנות	אֶל-מְרָא מְיָ'א פִיהָא לְחִ'יר אוֹ ְל-עְ'דָארָא	מאה מידות טובות לאישה והיא בוגדנית [באמונה]
ממזריות	מְסְבּוֹעָ'א פְחָאל אוֹמְהָא	ממזרתה כמו אמה
גרגרנות	סִידִי בְּל-חְשַׂב וּלָאלַא תְרְפֶד מְנּוֹ	האדון מחשב [את ליטרת הבשר] והאישה לוקחת [אוכלת בלי שיבחין] ממנו [מהבשר]
רכלנות	עֵינֵהָא הְנָא וּאוֹדְנֵיהָ הְנָאכְּ	עיניה פה ואוזניה שם
קשקשנות	עְטָאוּ לְהָא עְשְׂרָא בָּאס תְּזְעֵ'רְת, עְטָאוּ לְהָא מְיָ'א בָּאס תְּסְכֵּת	נתנו לה עשרה [פרנק] כדי שתצלהל צהלולים, נתנו לה מאה שתשתוק
תחמנות	תָא תָאכֵּל טָאגִ'ין קְבֵּל רָאגֵ'לְהָ	אוכל סיר לפני [בואו של] בעלה [הביתה]
זנותיות	דְּמוֹע אֵל-קְחַבּ מוֹז'וֹדִין	דמעות הזונות מוכנות [מראש]
הגזמה	לָאלָא מְסָאת אֶל חֶמָּאם וּזַאבְּת מָא תְּעָאוּד אֶל עָאם	הגברת הלכה לבית המרחץ וחזרה עם סיפורים לשנה שלמה
מראֶה	סְעָאד אֶל-מְזְ'יָאנַא פְ-ל-מְרָאיָ'א וּסְעַאד אֶל-חַ'יְבָּא עַנְד אֶלָּאהּ	מזלה של היפה במראה [מתבזבז אל מול המראה] ומזל המכוערת אצל אלוהים. (דברי ניחומין לאשה מכוערת)

פתגמים אחרים מכילים דמות הרומזת לאישה ולהתנהגותה. לדוגמא החתול המגלם באורח אלגורי את מכלול תכונותיה של האישה, הגנבת, הרכלנית, השפלה, ועל כן חייב לקבל מכות כדי להתחנך.

פתגם	תרגום	הסבר
תָא דְחַ'אל עַנְדִי פְחָאל אֶל-קְטָּא	נכנסת אצלי כמו חתול	השכנה נכנסת לגנוב את ליטרת הבשר, כלומר הבעל
דֵּרְבּ אֶל-קְטָּא – תָא תְחְ'לַע אֶל-מְרָא	הכה את החתול [כדי להפחיד את] תפחד האישה	האישה רואה איך הבעל מרביץ לחתול ופוחדת. אם ככה הוא מרביץ רק לחתול מה יהיה עלי?!
לְקְטָּא וּתַא תְמוֹת סְבְְּעָנָא	[גם] החתול ומתה שבעה	כאשר רואה האם קמצנות בביתה של הבת או שהבת נכנעת לבעל קמצן. היא אומרת לבת שלה: אפילו החתול שמחטט בפחים מת שָׂבֵעַ; קל וחומר אישה, שיש לה בית ומשפחה לנהל, לא תמות מרעב.

בפתגמים נמצאת גם זיקה בין הזהות הנשית לבין הטבע החומרי של העולם המקבל ביטוי גלוי בתיאור גרוטסקי של הגוף הנשי. דימויים הלקוחים מן השלבים הנחותים ביותר בסולם הטבע ומכוחותיו הבלתי נשלטים: לדוגמא האם תוארה כ"חור הרוס"

פתגם	תרגום	הסבר
כְּבְֵּרְתִי יָא אֶל-פֵלּוֹס וּעְמֵלְתִי אֶל-דֵּנְבּׂא נְסִיתִי אֶל-פֵלּוֹס תְקְבָּא מְחְרוֹבָּא	גדלת יא אפרוח וצמחת זנב [נוצות], שכחת יא אפרוח [את ה] חור הרוס [שחור].	האישה שהיא נקבה מלשון ניקבה, חור, מתוארת בבלותה כחור הרוס וישן – בלה.
אֶל-מְרָא –זדֵר אֶל-הְמוֹם	האישה – חזה דאגות	האישה לוקחת את כל הדאגות [אל הום] לחזה שלה
אל-בּנת סלעא – תא תרזע מנורא רבּעים עאם	הבנות כמו סחורה [גרועה] – חוזרת [גם ]אחרי ארבעים שנה	הבת סחורה שחוזרת אחרי ארבעים שנה

הנשיות על-פי הפתגמים, שייכת באופן מסורתי לטבע, לחייתיות, לרגש ולאינטואיציה. האישה נמצאת במישור האי-רציונאלי, הזדוני העטוף ברוך ויופי שמטרתו היא לכידת הגבר.

פתגם בהתייחסות מגדרית / ד״ר יעל לזמי

מוזמנים ליצור קשר עם ברית יוצאי מרוקו בישראל