״קראתי שורה של סיפורים מספרו של חנניה דהן ז״ל, עין רואה ואוזן שומעת. אף כאן, כבעבודות קודמות שלו משמש המחבר מתעד של עולם שהיה ואיננו. אזניו היו כרויות ועיניו פקוחות לעולמם של יהודי מרוקו בריבוי פניו. בכוח התמדתו ובשקידתו ידע ח״ד ללקט את הסיפורים המגוונים שמציאות ואגדה דרים בהם בכפיפה אחת. לעיתים קרובות הוא משבץ מילים וביטויים בערבית יהודית כידו הטובה עליו ומתרגמם לעברית, וכך הוא נמצא מוסיף תיעוד על תיעוד. חוקרי יהדות המגרב עשו ויעשו שימוש בתיעוד השופע שהעמיד להם ח״ד בתוך כלל עבודותיו ובאוסף סיפורים זה. דבריו אלו הם נפש לח״ד והם הם זכרונו…״

פרופ׳ משה בר-אשר
נשיא האקדמיה ללשון העברית, ירושלים